מדיניות פיסקלית אחראית לשנת 2025: ההתמודדות הכלכלית של ישראל עם השפעות המלחמה
בישיבת הממשלה שעסקה בתקציב המדינה לשנת 2025, פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, הציג את ההשלכות הכלכליות של המלחמה המתמשכת על כלכלת המדינה. הנגיד הדגיש את החשיבות של תקציב מאוזן ואחראי המיועד להתמודד עם עלויות המלחמה ולהבטיח את אמינותה הפיסקלית של המדינה.
השלכות המלחמה על כלכלת ישראל
המלחמה, שנמשכת למעלה משנה, מעלה את הוצאות הביטחון באופן ניכר ומובילה להאטה במשק בשל ירידה בכוח העבודה, פגיעה בתוצר ועלייה בחוב הציבורי. השווקים מגלים חשש ניכר לגבי עתיד הכלכלה, ולכן, הצעת התקציב לשנת 2025 מתמקדת בניהול זהיר של ההוצאות ובשמירה על יעד גירעון מאוזן ככל הניתן.
מצב הכלכלה לפני המלחמה
לפני פרוץ המלחמה, הכלכלה הישראלית הציגה יציבות מרשימה. התוצר צמח בשיעור מהיר והאבטלה הגיעה לרמות נמוכות היסטוריות. תחום ההייטק בפרט תרם לשגשוג, והמשק זכה לאמון רב בשווקים הבינלאומיים. אך מאז תחילת הלחימה, חלו ירידות משמעותיות בתוצר העסקי, בעיקר עקב מחסור בכוח עבודה – דבר שהתבטא בענפים כמו בנייה ושירותים.
העלייה באינפלציה והאתגרים הכלכליים
הגבלות האספקה ועלייה בביקושים יוצרים לחץ נוסף על האינפלציה, שכבר עלתה מעל ליעד הממשלתי. הלחץ האינפלציוני מתגבר עם עליית ההוצאות הממשלתיות, ומדיניות מוניטרית הדוקה מתבקשת כדי להקטין את ההשפעה על המשק. ככל שהגירעון ימשיך לגדול, עלולה להיווצר דרישה לעליית ריבית נוספת, מה שישפיע על כלל תחומי המשק.
עוד על: נשיאת חוב ב-2024: אסטרטגיות למניעת משבר פיננסי.
חשיבות הגדרת יעד גירעון יציב
תקציב המדינה מציע מסגרת גירעון מאוזנת של 4% מהתוצר לשנת 2025, כשהמטרה היא לצמצם בהדרגה את יחס החוב לתוצר. שמירה על יעד גירעון עקבי היא קריטית כדי להבטיח את אמון השווקים ולמנוע פגיעה נוספת בכלכלה. הנגיד הדגיש את החשיבות בהצגת צעדים ממשלתיים שיבטיחו צמיחה, לצד שמירה על יציבות פיסקלית.
הצעת התקציב לשנת 2025 משקפת גישה זהירה אך נחוצה להתמודדות עם האתגרים הכלכליים של ישראל
באמצעות מדיניות תקציבית אחראית, ישראל יכולה להמשיך לשמור על אמינות בשווקים ולהבטיח התפתחות כלכלית בריאה גם בזמנים מאתגרים.
השפעת התקציב על תחומי הליבה בכלכלה
בכדי למזער את השפעת המלחמה על הציבור הרחב ועל המשק, התקציב לשנת 2025 מתמקד בכמה תחומים מרכזיים שנבחרו בקפידה לתמוך בצמיחה ובפריון. תקציבי החינוך וההכשרה המקצועית יוקצו להכנת עובדים פוטנציאליים לשוק העבודה, תוך דגש על שיפור כישורים והתאמת הכשרה טכנולוגית. כמו כן, תשתיות התחבורה יתועדפו כך שיאפשרו גישה טובה יותר לאזורי תעסוקה שונים ויחזקו את הפריון.
הקטנת הגירעון על ידי התייעלות ושיפור האכיפה הפיסקלית
אחת המטרות המרכזיות של התקציב היא הורדת הגירעון בטווח הארוך, תוך צמצום הדרגתי של הגידול בהוצאות הציבוריות. הממשלה הציעה מהלכים התייעלות כמו צמצום במספר משרדי הממשלה, במטרה לשדר לציבור שותפות אמיתית בנטל. בנוסף, יינקטו צעדים כמו הטלת מסים מתאימים שיפחיתו השפעות חיצוניות שליליות במשק.
העלאת האמון בשוק וחשיבות המסגרת הפיסקלית ותקציב המדינה לשנת 2025
ההחלטות הכלולות בתקציב החדש מתבססות על צורך אמיתי לשמר את האמון של השווקים הבינלאומיים והמשקיעים במשק הישראלי, מתוך הבנה שסיכוני האינפלציה ופרמיית הסיכון עלולים להשפיע על מחירי ההלוואות ועל רמות הריבית במשק. רק מדיניות אחראית, המגובה באסטרטגיה ברורה לצמצום ההוצאות, תוכל להבטיח גידול יציב של יחס החוב לתוצר ולמנוע השפעות שליליות נוספות על הצמיחה.
